פרק ראשון יסודות אירוניים וסטיריים בכינויים ובמדרשי שמות

הרכיבים הלשוניים והסגנוניים המשמשים כאמצעים ואבני בנין במקרא לסטירה , כמו : כינויים , סמלים , משחקי מלים בצורות שונות של לשון נופל על לשון , הפכים , דו משמעויות וכפולי משמעות , אינם אופיניים אך ורק לסטירה . הם משמשים גם בשירת המקרא לסוגיה השונים . אולם אם משתמשים בהם להבעת יחס של לעג ושחוק כלפי אנשים מסוימים , או ציבור מסוים , ניתן להגדירם כאמצעים סטיריים , כ'שוט לשון' . עם זאת יתכן שכמה מהם היוו מלכתחילה , מעין 'גנים' שמהם נתהוותה ונתפתחה הסטירה , ובמיוחד : הכינויים , הסמלים , ההפכים וכפלי המשמעויות . השימוש בכינוי כתחליף לשם , או לעתים כנלווה אליו , מוכר לכל אחד מאתנו . כולנו מוקפים בחברים המכונים לעתים בכינוי חיבה , לעתים בכינוי גנאי . הכינויים מהווים בצורה זו או אחרת סמלים , מעין קודים בתקשורת החברתית , לביטויי התייחסות אינטימית של הסביבה הקרובה ( בעיקר ההומוגנית ) אל הפרט . אולם רק כשכינויים מהולים בנימה של לעג ובוז כלפי פרט מסוים , או פסילה במומו ניתן להגדירם כיסודות סטיריים . להלן צורות שונות של שימוש לגנאי בכינויים בספרות המקרא : הכינוי 'שוט לשון' בעקבות השימוש בו כמוטו בספרו ש...  To the book