פרק ארבעה־עשר שריפת תורות צורך כיסוי

' הספר הנשרף' לא היה הטכסט היחיד שר' נחמן השמידו מן העולם , כי אנו יודעים שהיה דרכו לשרוף תורות שכתב בכתיבת ידו , 'פעם אחת נכנסו אנשים אליו , והוציא חתיכת נייר בידו . והי' כתוב עליו בכתיבת ידו הק' ואחזו בידו . וענה ואמר . כמה תורות כתובות על חתיכת נייר הזה . ואמר שיש כמה וכמה עולמות שהם ניזונין ויש להם חיות מהעשן של התורה שלו . ונטל הנייר ושרפו אצל הנר' ( שיחות הר"נ , סי' רה . ( לא נתפלא אפוא אם נמצא , שמי שנהג כך למעשה הסוגיה של שריפת תורות , דהיינו של חידושי תורה , ושריפת ספרים , העסיקה את מחשבתו העיונית . יש בידינו תורה שלימה של ר' נחמן על מהות שריפת תורה או שריפת ספרים , שבה השריפה הוא בבחינת הסוג החמור ביותר של אסוטריקה : מי ששורף תורה אינו אלא מעלימה מן העולם . השריפה היא אסוטריקה , ונוכל להוסיף : לאו דווקא הקיצונית ביותר . לאסוטריקה של שריפה אין נזקקים אלא צדיקים שהם עצמם ' צדיקים גנוזים , ' מושג המשמש בכמה משמעויות , ולפי ההקשר כאן פירושו כאילו ' צדיקים גונזים , ' דהיינו 'היודעים פנים בתורה : ' 'יש צדיקים גנוזים והם יודעים פנים בתורה , אך הם צריכים להעלים תורתם . וכמו שמספרין ...  To the book