פרק שלישי תיקון נגינת רשע או מחלוקת שאול ודוד

התורה ג בליקוטי מוהר"ן קמא , הנקראת 'אקרוקתא' ( על שם אחד ממאמרי רבה בר בר חנא , ( נאמרה בסוף שנת תקס"ב . ( א ) פתיחת התורה מדברת בהשפעת הנגינה על שומעה לשבט ולחסד . הסכנה שיש בשמיעת נגינה ממנגן רשע , ששמיעת נגינתו מקשה על עבודת ה' של האדם , כאילו מושכו הרשע בנגינתו למעגלותיו : 'הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא . ' רעיון הפיתוי והמשיכה הגנוזים בדברי הרשע הוא מן הרעיונות היסודיים בסוגיה הברסלבית החשובה על הדימ 1 ניה של הרשעות , נושא החוזר ומתגלה בתורה הברסלבית שוב ושוב בבחינות שונות . בעוד נגינתו של איש כשר מקורו בשתי ציפורים חיות טהורות — נצח והוד , שמש ם יניקת הנבואה , הרי יש שתי ציפורים אחרות מצד הטומאה , אשר הן מקור יניקת נגינת הרשע : 'וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקליפה , וכתוב בזוהר כי הצפרים שבקליפה יונקין מדדי המלכות . וכד אתפליג ליליא כדין כרוזא כריז כצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני אדם' . ' אין ר' נחמן מאריך את הדיבור בנגינת אדם כשר . הוא מבקש לגלות , כי יש ' תיקון' שעל ידו אדם יכול לשמוע את קול נגינת הרשע . אמנם הניסוח בליקוטי מוהר"ן...  To the book