|
|
ניכר כי תחום "ארץ כנען" היה מושג גאוגרפי מוכר ומוסכם בתקופת המקרא . נקודת הגבול הצפונית המובהקת שייצגה תחום זה הייתה לבוא חמת , ונראה ששורשיה של תפיסה זו נעוצים במציאות הגאוגרפית המדינית של האלף השני לפסה"נ ובמורשת מושגית וספרותית שמרנית שקיבעה אותו בתודעת תושבי האזור . הקו הדרומי ששיקף את קצה השטח המיושב לא היה קו גבול בין לאומי עד לתקופה האשורית , ועל כן ביטויי המריזמוס המתייחסים לתחום "ארץ כנען" אינם נשענים על מורשת מושגית דומה בצד זה . הגבול הדרומי היה קו בלתי מדויק , שעקב אחר קצה התחום המיושב המשתרע מים המלח עד לנחל מצרים ולים התיכון , ומושגים גאוגרפיים רבים יכלו לייצגו . באמצע המאה הח' לפסה"נ נטבע הביטוי "מלבוא חמת עד ים / נחל הערבה , " והוא משקף את הישגיו המדיניים והצבאיים של ירבעם . 'ב בסוף מאה זו נקבע הגבול הביךלאומי בין אשור למצרים באזור הקו הדרומי מערבי של הארץ , ונחל מצרים הפך לאתר הגבול המוכר ביותר באזור הדרום . הגדרת "כל ישראל" בימי שלמה בביטוי "מלבוא חמת עד נחל מצרים" ( מל"א ח , סה = דה"ב ז , ח ) משקפת מצב זה . תיאור קו הדרום של "ארץ כנען לגבלתיה" נשען מבחינה ספרותית על ...
To the book |
|
|