sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
הונימן , שחקר את תופעת המריזמוס במקרא , הבחין בין שני סוגי מריזמוס . בשל המקום המרכזי שתפסו דבריו במחקרים שבאו אחריו אביאם כלשונם : מריזמוס , צורת דיבור שיש לה מאפיינים אחדים הדומים לסינקדוכה , מפרטת את האיברים החברים בסדרה או את חלקם — על פי רוב הראשון והאחרון , או הבולטים ביותר — וכך היא מסמנת את הסוג שאליו משתייכים האיברים או תכונה מופשטת אשר מאפיינת את הסוג ואשר היא משותפת לכל האיברים . באופן סמלי ניתן לומר כי מריזמוס הוא הביטוי הטעון A + Y או A + B + Y 8 סייבו , ( 1974 ) אהרוני ( תשמ"ז : . ( 74-72 קלאי ( תשל"ה : ( 27 עמד על דגמים גאוגרפיים המשתקפים בנוסחאות חוזרות שהן "תבניות טריטוריאליות קבועות ועומדות , ששימשו בכל מקום שההיסטוריוגראפיה הישראלית נזקקה להגדרת תחומים אלה . " ... במאמרו הוא מצביע על דגמים גאוגרפיים כגון גבולות ארץ כנען , גבולות ארץ ישראל , וכן תחומיה של נחלת כלל ישראל . אולם תבניות אלה וגם התיאורים שתוכנם אינו קבוע ואינו חוזר שייכים לתבנית ספרותית קבועה , וראוי לעמוד על כלליה ועל משמעויותיה . או A + X + Y אשר בא במקום הסדרה השלמה A + B + C ...+ X + Y והוא המייצג את ...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help