|
|
מיליות היחס "מן" ו"עד" מציינות את הגבול במקום , בזמן , במניין , בכמות ובמטרה . המילית "מן" מציינת את המוצא , ( terminus a quo ) ואילו המילית "עד" מציינת את הקצה והתכלית . ( terminus ad quern ) 1 ראו שופ' כ , א ; שמ"א ג , כ ; שמ"ב ג , י ; יז , יא ; כד , ב , טו ; מל"א ה , ה ; ובהיפוך הקצוות דה"א כא , ב ; דה"ב ל , ה ( על תופעת הכיאזמוס הדיאכרוני המשתקף בהיפוך הקצוות שחל בביטוי זה ראו הורביץ , תשל"ב . ( pv , 116 : A / 1 J 7 J , £ 4 £ > 7 x 7 2 . If ad ; 3 ראו לדוגמה בלשון התלמוד הבבלי ( קאסאווסקי , תשל"ב : . ( 224-218 נוסחת הקצוות "מן ... עד " ... מגדירה אפוא את נקודות ההתחלה והסיום של רצף כלשהו , כגון בתיאור של מקדש שלמה : "ויכן את עשרים אמה מירכותי ( קרי : מירכתי ) הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות" 4 ( מל"א ו , טז ; ראו גם פס' טו . ( לפיכך נטו חוקרים לפרש את ביטויי הקצוות הגאוגרפיים בכל מקרה בתיאורים המציינים אתרי קצה של שטח או של קו גבול , ולא ביררו תחילה את משמעויותיה של נוסחת הקצוות בהקשרים אחרים שאינם גאוגרפיים . נוסחת הקצוות עשויה לשמש גם בביטויים של הכללה , שעניינם המושג השלם...
To the book |
|
|