מינימום של אלימות

אמנם—והנה חוזרים ונשנים השלבים של הדרך שסומנה כבראין הרוח צריכה אלא מינימום של מקדמה חומרנית חיונית . מכיוון שאין הרוח עשויה להתקיים—כפי שהוכח למעלה—בלי יסוד של טבע , והואיל—כפי הדעת שנקנתה לנו—ומלחמה זו על היסוד החומרי סוף סוף אינה עשויה ליעשות אלא באלימות—הרי שצרי כים לה לאלימות לשמירה על הרוח ועל המוסר . מן הסתירה המתהווית והולכת כאן'— האלימות ממשיכה כיליון על האנושות' ו"המוסר צריך אלימותי—גואל אותנו שוב הרעיון בדבר המינימום . אין אלימות מותרת ואין מידה של אלימות מותרת אלא כדי צורך הגנתו של המינימום החומרי של קיום וגידול לרוח . אולם הסיכויים לבוא בדרן זו על נקלה לידי יישובה של השאלה נפגעים שוב פגיעה קשה על ידי רעבונה העצום של האלימות , עובדה הדומה בכולה לעובדה שדנו למעלה עליה , שהטבע דורש את המרובה ( המאכםימום ) ומסרב להסתפק במועט ( במינימום . ( האלימות עז 1 טמת את המינימום כדרך ששוטם אותו הטבע , ואף היא דורשת את המרובה כמותה של הטבע . לפי טבעה לא תדע שבעה , והיא משתמשת בכל אותם מעשי ערמה ותחבולה שמשתמש בהם הטבע , כדי להכניס את הרוח במלחמתה ברוח , מסתייעת היא בכזב שמסתייע בו הטבע...  To the book