אלימות ומלחמה

הרי שהעלינו מקצת מדרכי התוהו המובהקות , מן הליקויים , מן הפשעים , ונתברר לנו לפי התבוננותנו אנו בדבר , שתהיה מה שתהיה דרך האמת—הללו דרכי תוהו הם , ויש לבקש תקנה וריפוי מהם . ראשית , מצווה היא שלא ללכת בהם בדרכים אלה , ואין ספק שעל ידי כך נמצאנו נשכרים הרבה , ומבחינת המעשה אפשר ונשכרנו בכול . והנה כיצד לפתוח בריפוי בנקודה חלשה זו ? אומרים אנו לנהוג כובד ראש בשאלה זו—הרי עולה לפנינו קודם כל מחיצה גדולה , שמצווה להסירה תחילה ! בעיה , שבה מתרכזות כל הקושיות שדנו בהן עד כאן , וחובה עלינו לדון בה עד שנפתח לנו פתח שימוש למעשה בדעת שנקנתה לנו ! היא הבעיה של האלימות , ובמוחש יותר—בעיית המלחמה . אין האלימות אלא פוסק אחרון ומכריע ב'מלחמת הקיום / כל שמלחמה זו מלחמה 'טבעית' היא בכולה . שכן כל שאר האמצעים אינם משמשים אלא בעקיפין , כגון הכזב , האיום , הכוח . תכליתם של כל אלה היא לעולם : גרימת כאב , מניעת רבייה וצמיחה , מיתה . היא ההכרעה ב'טבע . ' וכל זמן ששוררת בין בני אדם מלחמה ' טבעית' זו בלבד , הללו אבות אמצעים להכרעה . רק במקום שפועלים כבר גם יסודותיו של הרוח , כגון משפט , בינה של מוסר , אהבה , ...  To the book