|
|
ושוב עומדים אנו בפני העובדה , שמטרות הטבע ומטרות הרוח מנוגדות הן אלו לאלו . הטבע רוצה בחיים , בגידולם של הפרט ושל המין : הרוח רוצה באינסופיות ובאחדות . החיים מתכוונים וחוזרים ומתכוונים כלפי הפרט , הרוח מתכוונת וחוזרת ומתכוונת כלפי כלל העולם ; שאיפה חיונית לעולם היא שואפת אל ד' אמות , אל הצמצום , ואילו הרוח שואפת למרחבים , יצר החיים הוא משהו בן ממד אחד , ואילו שאיפותיה של הרוח הן בנות כמה ממדים , כמותו של החלל . ואף על פי כן אין הרוח עתידה להיות מציאות של ממש בלי היסוד של הטבע . מכלה היא את הטבע , את עצמה היא מכלה . הרוח היא חםרת אונים בעולם זה בלי עזרתם של החומר ושל החיים . אולם אם מניחה הרוח לטבע , שהיא זקוקה לו , להתפשט ולהתפתח ללא מעצור וללא סייג , יש לחשוש שיתגבר עליה ויאבדה מן העולם . ובך הגענו ובאנו מתוך ההרהורים העיוניים על הרוח ועל הטבע לאותה קושיה גופה , שמעלה לפנינו המדיניות ברעש גדול ובאימה גדולה . דיאליקטיקה מסוכנת סוכנת ושרויה בין הרוח ובין הטבעאו בין מדיניות אנוכיית ובין השאיפה המוסרית של האנושות . שני צירים הם , הזקוקים זה לזה ואף על פי כן צרים הם זה לזה . כלום יש מוצא מ...
To the book |
|
|