פרק שנים-עשר חולמה ולוחמה של התחייה העברית

א הסוציולוגיה של הדעת , הצעירה בבנותיו של מדע החברה , שקודה בהוד האחרון שקידה יתירה ובהצלחה מרובה על גילוים של הטבעים החבר תיים של כל דעת , שמירתה ומסירתה , הרחבתה ופיתוחה השיטתיים . אם בתקופת ההשכלה של המאה הי"ח בתנו חכמי התולדה והחברה את דעתם בעיקר על תלות זו שהיי החברה , על חוקותיהם , מוסדותיהם , מעמדותיהם , פילוגיהם ושאיפותיהם , תלויים בדעת השכלות שנקנתה להם לבריות על טיבו של עולם , מהותו של אדם וטבעה של החברה האנושית , וראו בתלות זו אב יסוד לשינויים במבנה החברתי של האנושות — הרי במשך המאה הי"ט , עם גידולה , פיתוחה והרחבתה של הסוציולוגיה על ידי ק 1 נט , מרכס , ל 1 רנץ פון שטיין , ואחרים מאבותיו של מדע חדש זה , נהפך הסדר : שוב אינם שואלים מה כוחה של ההתפתחות השכלית בעומק וברוחב על חיי החברה , התהוות מעמדותיה , טיב המלחמות שבין הבריות על נכסי חומר ועל קניני דעת , אלא מה כוחם של חיי החברה , מעמדיה , כיתותיה , פלגותיה ושאיפותיה החברתיות , המוסריות על ההתפתחות השכלית , גידולו של המדע ואף על ההתפתחות של אמנות ושירה . וכשם שראייה ראשונה לקתה בחד צדדיות שכלתנית , שהסיחה את דעתה מן- המבנה...  To the book