|
|
עכשו כשמישהו טוב סחט את ךךי העננים # התחשרו תחלה דקים ולבנים ואדור כף הפכו שחור , ע ^ תו ובלעו חמה וכרסם שבע , מלא , נתלה על גבי האדמה כב ? ן פרה על גבי "סיר" חלב ; עכ ^ ו כעדרד הג # ם : תחלה ברסיסים מסננים וזקוקים ואחר כף בסטר עז , ברעש , כמאלפי כלים סדוקים , כתמתם , וך # ן , וחד ךיח , כמי זבל מפרים , ורד כאלפי ךבבות נקבוביות הקןךקע עד לשכב 1 תיו התחת 1 נ 1 ת — עכשו אצא כמלדות פרוע כתנת וגלוי ראש ללר ^ ז במערמי רגל בצק ךגבים שמנים ובחולים צעיר ומזכף הכרה טובה : אכן לא בודד אנוש בעמלו א ^ ר עמל לעצמו ולאחיו ! על ואחר אאהיל עיני ביךי הקן ^ ה המיבלת לראות אם שבו השמים להיות טהוךים , ואם אפשר יהיה מחר if מחךתים לךתם את ? מד הבולים במחרטה כבקע הי 1 ם . גדולה הדאגה וחרד מאד הלבב : # ויעלו בברכה החטה הכבדה ושפון הזהב ,
To the book |
|
|