|
|
עם תוגתי בערבים היה אבא ויעמס עלי כתפי אהבה רבה . את אימוני נ ^ ק נשןל , לחש אמר : נשתה יחדו את דממת כל דמע מר — כעל ? ןבר אם צנח עליו ראשי — זלזל : נטול אונים , אבא 7 ; ןר , בנף הדל . 1 ותוגתו T בערבים T— 1 T היא כה רבה , ' T עד כי חדל גם לבכות אותןל , אבא —
To the book |
|
|