לכם, במולדת

אתם שם ? 7 זקטים מול הים הגדול , מול גלים בנפנף מפךשי ספינות , כי אוגם שם שוחים ב ^ פעת קוי אור — יחדרו אל כל צל הנסתר בפנות . ב # ביל ? ם פת ^ זחךית חק ךבר יום בי 1 מו , ילךי 5 ם לא ידעו פרושו של כפן , בבצבץ רק האור — ומבשר הוא היום - כבר תסב עגלה עמוסה על א 1 פן . !< צלכם אין זהב מתגולל בחוצות , גם חלות על עצים אין צומחות ופוךחות , אף יךי פועלים מוצקים כבךזל , בטלה אין יוךע 1 ת , אין כושלות וסוךחות ... כי ל 5 ם שם אויר משלל הגלות , יתרומם החזה וישאף לךוחה , אצלכם אין גזרות חך ^ ות לבקרים , ומצוקה IT ; בכל T : יום ובכל T : עת מבוכה ... T t פה זועות בכל יום , ורוחות חדשות ממזרח הן באות ונושבות ממערב עם רצוץ ומכה וע'שוק בכל דור — גם עתה ירצץ אין חמס בןךיו . שם ואתם ^ זקטים על גדות היךךן ויורדים לפךךס ולגן לבציר , ושדות מזהבים מתבואה ןחכו לקבל פני אוךחים שבאו לקציר . רב שלו ם לציון מאחים בגולה , רב שלום מיהודי השחור מדלות , רב עצמה לבונים ורב און לכל ; ד ! התחזק הבונה וקןרב הפדות ... !  To the book