אביב בחצר

לא להולכים זקופי קומה על מדרכות ?? גלחים מלי שחלית ומעשנים סיגרות . לא לשמים טבעות זהב על כל אצבע לחוד בוא כעת אבוא ב ^ זיר נחם ועדוד . לבני אדם מרודים , שפלים וק # י יום גום אכול שהעת , ירחף על פי תהום . א # ר מחנק מךתף וטחב ןעירום בהשכמה לצאת על פתח בית קברם , לצוד קו אור חמה . כי כל החלף לא חךלו קיר 1 ת מבכות והעלות עבש עוללים נשאו נפשם בצפיה לבוא אביב חדש . עכשו אמא פתחה אשנב א # ר סגר בסתו ו ? חצר נךאה יוסף הקןט , שביבים ירו עיניו . היה חולה שנה תמימה , מחלת כליות ולב עתה הבךיא כמכול ורק הראש כואב , אבל הוא לא ; כל על ערש ךוי לשכב כי התגעגע לשמש , לקךנים של זהב . יצאה T I T גם - שרה T T 'לה .- V המשתעלת .. . " - . . זה . . חדשים I T פנחס'ל חגר , המדדה כצפור על קבים . נמלאה כל החצר מצהלות וצחוק שכח האב כי לחם אין , והאם — לדאוג . המתעורר כעלות השחר הוא ר 1 אה שכבת הטל שחקים כחלים פרושים כמךבךים מעל ,  To the book