|
|
גופי על רגלים כבדות מסבל קןשי היום מ 1 דד את ארך הךחובוית בפעם האלף ; תר מקום לנוח ד' אמות בעולם הרחב — ולן סוף סוף בביב ה'שופכין בבחינת כלב ... ואם אפל חלל כעץ כרות ב ^ ער החיים , במקלות נשכחות מני רגל ב ^ צם לכתי בנכר יטפלו בי עופות השמים כב ? גר מובס , להעדרו לא מךגקז ולקיומו אץ זכר . החךסה , כי נעלני ממרתפי הטחב , אדמה $ 8 . יודע רק מהות jfff * ומה לכם ? אספו 1 ם , מכרי ומוךעי , חדלו לכם מן האדם ומן כל משאת הנפש ! כל חוט קזל תקוה הלא רק דמיון , רק 'שרא , ואנעים הם : סלי פרות אכולי רקב ...
To the book |
|
|