אין ךא ^ זית ואין קץ לאותה הפרשה , של ימים מתפתלים סביב הצואר כנחלים . חסרה עבוךה גם בלבוב , גם בקרקוב ובוךשה - בכל מקים חךבו לבות האנשים . אוכלים אבא ואמא את פתם בדמעות ןאנחנו פרי בטנם כ ? תפקןךים לתהו לא ךךף , ערינו בתי קברות של עצמות יבשות והרעב T TT I חורק 1 ?? שן •* 1 בראש 1 רחובות 1 כרף . 1 VT ואין עדין מלה רבת ערך , שתצית האש בלבות נואשים לחממם בניב של בטחון ונחמה , יד ואין ^ באגרופה מורם על — תחדש את רוח בני אדם , כי שפלה עד לאדמה . והילדים בפיות פתוחים עודם לפת צועקים ומדוע אנו תועים , מהססים ומחכים ... ?
To the book