|
|
אדוני המורה ! נער הייתי — וגם עודני נער , # אינו מעפיל לדאות גבוהה גבוהה , אלא אם כן באוירון # ל י'ול וךן . עודני עומד לפני לוח שחור , בו תלויה תמונת קךיה מוזרה : חלונ 1 ת שחץ מטפסים זה על משקוף זה ובתחתית רוח ^ ת שוךת אנשים . קשה השעור . אני מחריש לדעת : מהו ה # חר לזו השוךה הרוחות ? ןהמוךה ענש : "בלא הנל ^ ארוחת צהךים ה מטיל על " החניןל — — ובהנתני בצרה , בלתי אם נער — עודני מוציא פת ללזם צנועה , אקזר אפתה וצפנה בכיסי אמא , וסועד את לבי לועטוף .
To the book |
|
|