|
|
הוד חסדך ! מהי חית הקךש שמחשב אתה לקוץ מחמלי העלול לכאב ? כי נתתי לבי לךגולה מהכל — והעלבתי במאד את אחותה שבחוץ . על הכסא ה ; רק היא יושבה , אהובתי , ומךפדפה לה דפי אלבומה הירק — — בשולי החךישים אחזה צעקת אח לנו קטן מוציא נשמתו . בשולי החלילים צמח לבב נא ^ ם כמאחר בישע — —
To the book |
|
|