|
|
# יר אחד מתרונן בלבבי ל ^ חיד , לרבים ולתבל , כי אחד השוט אקזר ! צליפם עם שדור על פני נתיבות החיים וצו גורל אחד נךביצם עלי משכבם עם ערב . אך על פני עךב 1 ת החיים כי יפסעו לקראת האפקים היוקךים — והעמיס כל אחד על שכמ 1 התךמיל והלך לךךכו . וו לב ממעמקי ה ^ חיד עולה שירת היחוד וכמו על שטיחי פלוסין יצעדו בךממה נזירי האדם , ובת צח 1 קןם תלין תמיד על שפתותם . כי במסתךים יצהל לבבם לנגה הכ 1 כב א # ר האיר לכל אחד הראשון . הנה ככה מתרקמים קורי הפרגוד אשר יחצה לבבות . 111 אף הנה יש כי ? ציק למו פתאום המכאוב וחשף בל אחד את נגעי לבבו על פני כל KW 7 קריה T 11 הומיה T ? והסירו את צעיף הסגורים אשר רקמה יד סתרים בלזךךם הקןט . ומרכבות לב תתפרץ # יר אחד לכל צבא שמים וארץ . כי במסתךים התרוננה קזירת ההויה . ומאבני הקיר א ? ור עמד כרות אזן ללב עולם — ע 1 ד תקום מצבת עד למלכות התבל .
To the book |
|
|