|
|
ל ? תע בוגר וער אפוף ישימים נמים עיפים עד דכא וכמו שה נעול במכלה הגועה לבאר ךעפה מלבבי למרחק תפלת אדם זכה ובמסבת ישישים הנמים עמדתי כמוךע וזר חרד , ואורב לךפיקות לבבם בדממה כצופה מראש מגדל בלילות המצ ? ה ותר בחלל העךפלים לבערות האדמה כי לא ברף אלהים ?< ת נעורי בהוד # מיו הרמים - רק II פני " אבא " , T - יש י פעם לי ? עוד זרחו IT באבלם T 1 V : כלפידים בועלים מבהיקים בלילות מאפלם אך בלילותי הסוערים גדלתי מע 5 ר לנךךמים ועלי מךבצם הבוער ךגךתי לי אויני האוזרני בךךןל כי אצא לרוות צמאוני .
To the book |
|
|