|
|
עם כלות כל יום תועה ארחת אךם פעומי חזון תפארת הגנוזה ובעוד נפשם א'ש יומם אחוזה הם תרים $ ת דרכם לאוד אבוקות שבידם . ולקראת נבכי הלןלה הם מתנהלים לאטם כצפור הנושאת ?< ת צידה חרדה ואת דרכה אל קנה לא תדע — כה הם נושאים בציר יומם חללים אל גתם . אך הנה יש כי תרעיד רוח עלב לבבם כנגע יד רכה נימים נמתחות — והמה * T I למצע 1 הלילה T 1 כמו 1 לחיק T / " / אחות . ומעל פני ה'שדוק לקראתם יצהל פתע כוכבם הסוחף תוגת נפ # זם לנבכי התהום ומלבין שדמות לילותם עם כלות היום .
To the book |
|
|