בחצות

באה ה ;? $ ש . זה כבר כבו הנגוהות . כבו כוכבים . הלילה שחור . הךחוב נדם . ןשנים הבתים . הפנסים שופכים אור כקד ., כל הארץ כסתה צניף לילה . ע 1 ד חלו ן !* חד מאיר . חדר , שלחן , ספרים , ע'שעוית חשמל . ראש שחוח על ספר פתוח , הרא ^ נשען על ה ; ךים , העינים קגורות , הלב מרטט ךטט קלוש . בע 1 ך 7 ןיו אין דם עוד , אלא עצב : ותוגה חרישית משתפלת במו . ובחצות . נפתחת הךלת נכנסת דמות עטופה סךין לבן , ושוחה עליו ויד שמה לו על עיניו ומאמצת - 1 •• ?? מצחו 1 לחזה ?? -: - ה רקב , IT • ב < ן ? בעה כמו 1 כת הקןךה תקיש ברקתו . אין קול וקקזב , אין כל תנועה . אןל דמעה אחת נופלה על הדפים והשפתים דובבות : למה עזבתני ... ?  To the book