|
|
לי הןתה רעיה , עלמה חורה ; את פני המות יךאה היא ואולי את החיים — — מאום לא הגיךה לי . דבר מה T - 1 טפחה , TI בלבה טפחה — ןעי 5 יה גלו זאת , בלי קול גלו 1 את — ואדע T ?• — - ולא ) ידעתי I T מה .. T תמיד ןשבה לה , על יד חלונה ; הראתה בעדו ענני # חור , ואולי שמשי מאום לא הגידה לי ... בב 1 אי בלילית סתו ?< לי ח דרה , מצאתיה יושבה נוגה , והרהורי תוגה מרפרפים עליה . יש אז ^ ואדבר עמה — ופיה שוחק , ובעיניה דמעה נוצצה , דמעה נוצצה — ומאום לא תגיד לי .
To the book |
|
|