יום סגריר

יום סגריר באור כהה עטוף מולט חחצר הצר , ונטפים אחרונים ויחידים , מהמטר 4 # רד לא VP עוד נוטפים ודולפים אט אט מעל גגי החומות הגדולות , העומדות כענקים ^ ןקןפאר , כמות—מחריצת , אבלות . חלונות מכל צד משחירים , קודרים נבטים ושחוחים , ונטפים על פניר ; ם מתגלגלים , ונד ;? ה : החלונות —הם בוכים ... ועל פני ה $ מים הכהים עבים על עבים נגררים , ובמחנות כבדים הם עולים וזוחלים מכל העברים . וענן בולע את אחיו , זה תוסס והשני גווע , ולא נודע מי בלע את מי , מי נבלע ומי הבולע ... והיו T 1 אז T כל T העננים ? T—; T לענן JTT : רק I " אחד , Ty מאד ; נורא — T המאפיל ? 1 — — על - כל 1 T חלל — מטה , T - בקדרות 1 r- 1 זעומה T t ואחורה . T : ומאפיל הענן הגדול על רחשי הלב והרגשות , ונוסף ע 5 ? ת בנשמות , ושממת אין סוף בנפשות ... והנני עומד יחידי , דם אשקיף בעד חלון החומה -.בשער החצר בא דומם , ןהודי דל פנים , קצר קומה , מעילו הארוף קןרוע , בין זרועו בשק צרוךים , לוטים : מכל מיני בגדים י ^ נים , המון בלויי סחבות , סמךטוטים . ולרדוב החצר ולאךכו יתהלף היהודי לאטו , ופולט כ ? פיו הוא לרגעים "הנדל" ממשך , בהביטו ו הנ...  To the book