הרקע להידלדלות היצירה העברית בפולין: שנות העשרים

מלחמת העולם הראשונה היתה נקודת מפנה שלילית בתולדות הספרות העברית בפולין . שנות המלחמה קטעו , כידוע , את הפעילות הספרותית , המו"לית והעיתונאית הענפה והתוססת , שמרכזה היה בוורשה . לאמתו של דבר , לא התאוששה היצירה העברית מן המשבר הזה , ולשנות הפעילות הפוריות עד 1914 לא היה המשך . בתחום השירה , כבתחומים אחרים , לא קם בפולין של שנות העשרים מרכז או חוג , שיאציל מרוחו על כלל הפעילות הספרותית . היוצרים בעלי כוח ההקרנה , כמו דוד פרישמן ( שנפטר ב , ( 1922 לא זכו ליורשים , וכיוון שבשנות העשרים עלה והתבסס והן — הן מן הבחינה הארגונית מן הבחינה הפרסונלית — המרכז , ^ K-n ^ -pxn היה המרכז הפולני ל'מרכז משני . ' סמוך לאמצע שנות העשרים כבר התרכזו בארץ ישראל ראשי המדברים של דור ביאליק ( פיכמן , שטינברג , שמעוני , ( וכן מן גם היוצרים המחדשים והמבטיחים ( גרינברג , שלונסקי . ( הפל ^ אךה של ביאליק נשארו בפולין רק יצחק קצנלסון ויעקב כהן , שעלה לארץ ישראל ב 1934 לאחר שכתב העת 'הסנה' , ( 1929 ) שהוציא בפולין , לא האריך ימים . מכל מקום בפולין לא נוצרה דינמיקה של חיים ספרותיים בעברית . הספרות העברית התקיימה כאן...  To the book