|
|
פרשה זו , והבאה אחריה , ממדרש ויקרא רבה , וכן הפרשה מדברים רבה , הן 'דרשות ספרותיות / המכילות חומר שאמנם שימש בוודאי פעם בדרשות בציבור , אלא שהעורך צירף יחד מספר דרשות כאלה , כולן או מקצתן , ויצר מהן חטיבה חדשה , מקיפה יותר , משלו . ברם כיוון שעורכי המדרשים ההו מילטיים הללו לא הסתפקו , בדרך כלל , בצירוף מיכאני וליקוט מקרי של חלקי דרשות הטרוגניים שהגיעו לידיהם , עלינו לחשוף גם את כוונותיהם שלהם בצרפם יחד חוליות שונות אלו ל'דרשה' חדשה , ולעמוד על מבנה של זו כיצירה נ ? גובשה ושלמה בזכות עצמה , על ידי סקירה מסכמת של עיקר תוכנה ושל כל מרכיביה . ה פ ת י ח ת א הראשונה ( ס' א ) מביאה שורה של דרשות לקוהלת ד , ו , 'טוב מלא כף נחת ממלא הפנים עמל ורעות רוח , ' שהאחרונה שבהן מפרשת את הכתוב , שכוונתו להעמיד זה מול זה את הקטורת ואת קרבן המנחה , על יסוד משחק מילים כפול ' ) נחת' — מנחה ; 'רעות רוח' — הקטורת , שכן על הקטורת נאמר ' ריח ניחוח ( ' ואגב פתרון המלה 'כף' כמכוונת ל'קומץ' המנחה המועלה על המזבח , כנגד 'מלא חפניו' של קטורת שהכהן מקריב ( ויקרא טז , יב : ( 'אמר הקב"ה חביב עלי קומץ מנחה נדבה של עני ...
To the book |
|
|