לשונה של תורה

אף בדרשה זו אין הקשר בין השאלה לבין ראשיתו של ספר דברים נראה במבט ראשון ; ברם הדרשן יוצר אותו על ידי משחק לשוני מושגי מורכב ורב פנים במלים 'לשון' ו'דברים' . * מעניין תרגום התורה ללשונות זרות הוא עובר אל סגולותיה של 'לשונה של תורה , ' כלומר : דברי תורה , לרפא , ובייחוד לרפא את מי שלקה בלשונו . אסמכתא לרעיון זה הוא יוצר לו בעיקר על ידי פירושיו דרשותיו המקוריים לפסוק ביחזקאל , כשהוא דורש את המלה ' תרופה' נוטריקון ; 'התר פה , ' ומוצא בצירוף המלים 'מזה ומזה' רמז ללוחות , היינו לתורה ; מכאן הסמכת הדברים למשה שהעיד על עצמו ; 'לא איש דברים אנכי ... כי כבד פה וכבד לשון אנכי' ( שמות ד , י ;( ברם , משניתנה לו התורה , 'נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים . ' הלכה ; אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לכתוב ספר תורה בכל לשון י כך שנו חכמים ו אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון . רבן גמליאל אומר : אף הספרים לא התירו שייכתבו אלא יונית . ומד , טעמו של רבן גמליאל , שאומר : מותר לכתוב ספר תורה יונית ? כך למדו רבותינו — אמר בר קפרא ? דכתיב 'יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם' ( בראשית ט , כז , ( שיהי...  To the book