ויקח משה את עצמות יוסף עמו

גיבושו הרעיוני ואחידותו התימאטית של הקטע שלפנינו הם המעידים על כך , שכאן נותרה לנו דרשה ( תנאית , ( כפי שנדרשה בציבור , בקוויה העיקריים . היא פותחת בפסוק ( השלישי (? של הקריאה עצמה , ללא כל הקדמות , ומגלגלת מעניין לעניין באותו עניין.- חכמתו וחסידותו של משה , עליו נאמר 'חכם לב יקח מצות / העוסק במצות עצמות יוסף ; וזה שכרו של יוסף — לפי הכלל : במידה שאדם מודד בה מודדים לו — על שעסק בקבורת אביו ; וחוזר חלילה : שכרו של משה על מעשה זה — שלא נתעסק בקבורתו אלא שכינה . ולמה זכה ארונו של יוסף להלוך עם ארון חי העולמים ? משום שקיים את כל המצוות הכתובות בלוחות שבארון הברית . תוך ביאור — אחד אחד — של לשונות הכתוב שבו אנו עוסקים מגיע הדרשן לבסוף לפירוש כפל הלשון 'פקד יפקד : ' 'פקד' אתכם בעולם הזה — 'יפקד' אתכם בעולם הבא , ובכך הוא יוצר אחד הסיומים האופייניים לדרשה בציבור : העלאת הניגוד שבין המצב הפגום וחסר השלמות שבהווה ובעבר לבין הישועה המובטחת לעתיד לבוא . כמו בכל דרשה הבנוייד , כהלכה , אין סיום זה בדברי נחמה תוספת מלאכותית לגוף הדרשה , אלא עולה הוא באופן א 1 רגאני מינה ובה ושזור ברקמתה הרעיונית שא...  To the book