פתיחתא זו לקריאת מגילת איכה בתשעה באב מפתחת רעיון פשוט : הפורענויות המתוארות ב'איכה / הבאות על ישראל מכיוון ש'לא זכו , ' מקבילות — ומנוגדות — לאותם החסדים והטובות , שהיו מנת חלקם 'אילו זכו . ' מוטיב זה מפורש בפסוק הפותח מספר דברים , אלא שר' יצחק מבקש להדגים אותו על ידי עימות של כל אחד מעשרים ושניים הפסוקים שבפרק א של איכה לפסוקי תורה , שבהם מדובר על האושר והטובות שהיו צפויים לישראל . יש שהוא מוצא הקבלה מילולית , בשעה שאותו הלשון משמש הן ב'פסוקי הקללה , ' הן ב'פסוקי הברכה ; ' ויש שהוא מסתפק בהקבלה שבניגוד מבחינת העניין ' ) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם' כנגד 'טמאתה בשוליה ; ' 'שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך לעומת 'דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד ; ' 'והתהלכתי בתוככם' כנגד 'ויצא מן בת ציון כל הדרה . ( ' מכל מקום , לא ביקש הדרשן ליצור תשר"ק כפול ( פסוקי תורה המתחילים אף הם באותן האותיות כמו הפסוקים באיכה , ( אלא הסתפק במציאת פסוק מתאים בתורה שבו מופיע אותו מושג מרכזי או אותה מלה , כמו בפסוק שכנגד באיכה , בהקשר 'הפוך . ' המאלף שבפתיחתא זו שהיא מדגימה הדגמה ברורה ואף קיצונית ביותר , את הכור...
To the book