הארדיכלות

בהירות ואלבהירות , כפי שאנו מבינים אותן כאן , מושגים של קישוט הן , ולא של חיקוי . קיים יופיו של מראה צורה שכולו ברור והשגתו מושלמת . וכנגד זה קיים יופי , שיסודו , מעיקרו , בכך שאינו בהשגה שלמה ; בסודיות שלעולם אינה מגלה את כל פניה , בדבר שאינו ניתן לפיתרון , שלכאורה דומה שמשתנה הוא כל שעה . הראשון הוא טיפוסה של התקופה הקלאסית בארדי כלות ובקישוט , השני — טיפוםה של הבארוק . שם צורה שהיא יציאה שלמה למראה , לבהירות שאין למעלה הימנה ! כאן מעשה צורה , שאף על פי שדי 1 להפיס את העין הרי אינו ברור במידה שהצופה יוכל להגיע לקצה גבולו . בדרך זו הוסיפה הגותיקה המאוחרת על שיא הגותיקה , והבארוק הוסיף על הריניסאנס הקלאסי . אין זו אמת , שאדם חש שמחה רק בדבר' שכול 1 ברור , י עד מהרה הוא מבקש לברוח מן הדבר הברור אל הדבר שלעולם אין לתופ סו רק בדעת העין . אף על פי שמרובים תמורות הסגנון שלאחר הריניםאנם , תכונה אחת מצוינת אתה מוצא בכולם , שהמראה תמיד חומק מן ההשגה השלמה . מטבע העניין , שתחילה כל אדם זוכר כאן את דרכי הרחבתו של אוצר הצו רות ! כיצד הלכו ונתרבו והורחבו המוטיבים בין בתחום הארדיכלות בין בתחום ה...  To the book