א. הערות כלליות

כל דור דורש מאמנות ומנו , שתהא ברורה ; ותמיד נימה של תרעומת נשמעה מפי האומר על תיאור שאיננו ברור . אולם במאה הט"ז נתפרש דיבור זה שלא כדרך שנתפרש לאחר מכן . באמנות הקלאסית כל יופי כרוך בגילוי צורה שבלא שיור ; בבארוק מתכהית הבהירות הגמורה גם במקום , שהדעת מכוונת בתכ לית לדברים ענייניים בכולם . מראה תמונה אינו זהה עוד עם מירב בהירותו העניינית' אלא פונה ממנו . ומן המפורסמות הוא , שהאמנות כל שהיא מתקדמת ומבשילה הריהי מבקשת להוסיף על קשר לימודה של העין 1 כלומר : לאחר שנפתרה בעיית התיאור הבהיר , נעשית צורת התמונה מאליה מסובכת יותר , והצופה שהפשוט נעשה עליו ברור שבברור משתוקק להתיר בעיה קשה יותר . ואולם העמעום שבת מונה הבארוקית , שבו אנו אומרים לדון כאן , אפשר לבאר רק מקצתו על ידי התגברות ההשתוקקות האמורה . חיזיון זה הוא הרבה יותר עמוק והוא מקיף יותר . אין כאן עניין של חידה , שמרבים את עיטופיה לשם הכבדת פתרונה , אבל יש לה פיתרון וסופו שנמצאנו ביגע ; כאן נשאר תמיד שיור לא מוחוור . הפגנו נות של בהירות גמורה ושל בהירות יחסית הם ניגודי תיאור , שמקבילים בכול למושגים שעסקנו בהם עד כה . הם דרכיהן...  To the book