|
|
לא קל לבאר ברור במלים , כיצד תפיסתו של דבר שלם ומסוים' כגון ראש אדם , פעמים היא ריבויית ופעמים אחדותית . שהרי הצורות עצמן אינן משתנות , וחיבורם של הדברים כבר בא בטיפוס הקלאסי בדרך של אחדות . אבל כל השוואה דייה להביאנו לידי הרגשה , כיצד עומדות הצורות אצל הולביין זו ליד זו כערכים עצמאיים , התואמים יחדיו זה לזה — מה שאין כן אצל פראנס האלס או אצל וילאםקז , שכאן מערכות של צורות מסוימות נוטלות את ההנהגה , הדבר השלם נמסר ביד מוטיב מסוים של תנועה או הבעה' ובמסכת זו אין החלקים יכולים להתקיים כרשויות לעצמם , במידה שהיו תחילה . ואין זו ראייה ציורית ומקשרת בלבד , לעומת התיחום הקווי של החלק היחיד ; אלא דומה , באמנות הקלאסית הצורות , כביכול , גודרות עצמן זו מזו , ועל ידי הדגשת הניגודים הטבועים בהן מברייתן הובאו לידי מירב של רשמים עצמאיים , ואילו בבארוק מביא כיבושם של הערכים הטקטוניים לידי התקפחות הצורה היחידה מעצמאותה ומערכה שלה . ועדיין לא אמרנו בזה הכול . ולא חשוב , מה הכלים הנחלצים לדבר , לעולם כל חלק וחלק עומד ותובע הבנה להדגשת ערכו בתוך הדבר השלם ; למשל , מה מידת כוחה של צורת , 7 להי ליד האף ו...
To the book |
|
|