עקרון הצורה החתומה כבר קדמה לו תפיסת התמונה בחינת אחדות . אין אדם רואה את כללן של כל הצורות כולן כחטיבה שלמה הערוכה על פי חוקיות , אלא אם כן הדגישן תחילה בבחינת אחדות אחת ; ולא חשוב הדבר , אם אמצע טקטוני ניכר כאן או סדר פרוק יותר מושל כאן . הרגשתה של אחדות זו אינה מתפתחת אלא בהדרגה . אין לך שעה מסוימת בתולדות האמנות , שעליה אנו יכולים לומר : הנה , כאן בא הדבר . גם כאן על כורחנו אנו משערים ערכים , שיחםיים הם בכולם . ראשו של אדם צורה שלמה היא ; וכך ראוהו גם אנשי קוואטר 1 צ'נט 1 של פיךנצי וגם האמנים ההולאנדיים הקדומים , כלומר : בחינת דבר אחד . ואולם בשעה שאנו מסתכלים בראש של רפאל כנגד ראש של קווינטן מאסיס , מיד אנו מרגישים שלנגדנו שינוי ראייה : וכשאנו מבקשים להבין לטיבו של שינוי זה' הרי זה בעיקרו ההבדל שבין ראייה בפרטים לראייה בכללו של דבר . אין אנו מתכוונים למעשה העלוב של עריכת פרטים , שהמורה לציור משתדל לסייע בה תמיד עם תלמידיו בדרך תיקונים — שיקולי איכות כגון זו הם מחוץ לגדר הנידון כאן . אולם עובדה קיימת היא' שלא כקלאסיקנים בני המאה הט"ז הרי צורותיהם של ראשים קדומים אלה מעסיקות אותנו ...
To the book