הארדיכלות

הציור יכול להיות טקטוני ; הארדיכלות על כורחה טקטונית היא . אין הציור מפתח את ערכי ייחודו אלא שעה שהוא פורש מן הטקטוניקד ; . האר דיכלות שמבקשת לבטל את המערכה הטקטונית , הריהי כמבקשת לאבד את עצמה בידיה . הצד שבציור שהוא מטבעו טקטוני ' אינו באמת אלא המסגרת בלבד 1 אבל זה מהלך ההתפתחות' שהתמונה הולכת ומתנכרת למסגרת . אמ נות הבנייה היא טקטונית בשורשה , ודומה , שרק הקישוט בלבד יכול לנהוג בעצמו מידה של חירות . ואף על פי כן אתה מוצא , שערעורה של הטקטוניות , כפי שראינוהו בתולדות האמנות הפלאסטית , היה מלווה תהליכים כיוצאים באלה גם באמנות הבג יין . מקום שחוששים לומר פרק לא טקטוני , אפשר להשתמש בלא פקפוק במושג 'צורה פתוחה , ' שהוא היפוכו של המושג 'צורה חתומה . ' והרי מושג זה צורות פניו מרובות מאוד , ונקל עלינו את סקירתן , אם נבחין בהן לפי מיניהן . ראשית לכול , הסגנון הטקטוני הוא סגנונו של סדר גדור ושל חוקיות ברורה ; כנגד זה סגנון לא טקטוני הוא סגנונה של חוקיות , נסתרת מעט או הרבה ושל סדר פרוק . שם — לב חיותו של כל רושם הוא האיחוז ההכרחי , ואין בו מקום להיתק כלל : כאן — האמנות כמשחקת במראות פרוקי...  To the book