שיעור ארבעים ושישה הישגיה של שירת חיבת־ציון על ־פי שירת ש. ל. גרדון (של"ג)

בשירי ש . ל . גרדון * מתבהרת דמותו של אדם בעל נפש פיוטית , שנשאה בקרבה יכוליות שיריות פנימיות , חשובות כשהן לעצמן , ויכוליות צורניות וטכניות מגוונות ביותר לגבי זמן פעולתו . ומתבלטת בהם , בשיריו , התלבטות שדומה אין כמותה בזמנה , כללותן של אותן תכונות מיוחדות , המעצבות דמותה של השירה העברית , המתחדשת בשנות המעבר שלה מאותו פרק זמן , הנקרא על שם חיבת ציון' אל גדול הפרקים שבה , הנקרא על שם ביאליק ובני דורו . שירי ש . ל . גרדון בכינוסם המלא מקימים לעיני הקורא את המעבדה המלאה ביותר למחקר השירה העברית בעשרים השנים האחרונות למאה הקודמת מכמה בחינות , ונעמוד על שתיים מהן : בחינת התעשרותם והתנוונותם של הנושאים הישראליים הכלליים , היונקים מן העבר המופלא הטראגי , בעודם מצומדים אל ההווה העכור הפאתיטי ונושאים עין חרדה אל העתיד המעורפל ו ובחינת התעשרותם והתמלאותם והתגמשותם של המוטיבים האישיים הליריים , ששורשיהם נעוצים בהיתר שנותן לעצמו היוצר העברי מכאן ואילך לקלוט את העולם במלוא כוחותיו הנפשיים — כל משורר לפי ערכו ומדרגתו היכולתיים . בשירת של"ג — בחלקיה המשובחים בפרט — רואה אתה לפניך דמות דיוקנו של משו...  To the book