שיעור ארבעים ואחד ייחודו של פרק חיבת־ציון בספרותנו

בדרך כלל מדברים על תקופת התחייה הלאומית כעל חטיבה הכוללת בתוכה את פרק חיבת ציון ופרק דור ביאליק כאחד , ולא כן הוא . יש לייחד לפרק חיבת ציון מקום עצמאי , כי העניינים בחיבת ציון , כל כמה שהם רומזים על העתיד להתפתח בספרותנו , בסופו של דבר הם שונים מאוד בכל האטמוספירה שלהם לעומת התפתחות העניינים בדור ביאליק . במה אפוא ייחודה של תקופת חבית ציון , במה שונה היא מדור ביאליק ? הפרק של חיבת ציון הוא קצר ביותר . הוא נפתח ב 1881 ומסתיים עם הופעת הציונות הפוליטית ההרצלאית בצורה גלויה ועובדתית — הקונגרס הציוני הראשון , אוגוסט . 1897 כבר בפרק הזמן הקצר של חיבת ציון אומרת התחייה הלאומית , שעליה חולמת הספרות , שפתרון הבעיה היהודית יהיה על פי האידיאולוגיה הציונית . התחושה היא שחיי העם באו עד משבר , הן מבחינה רוחנית תרבותית והן מבחינה חומרית , ורק אם יתקיים חלום שיבת ציון יש תקווה להמשך , לעתיד לאומי היסטורי לעם הזה . אין זה מקרה , שכבר בתקופה זו מוצאים את ראשוני הניצנים של האידיאולוגיות הציוניות , המעמידות אחר כך זרמים שונים וצדדים שונים בציונות . כבר בחיבת ציון מוצאים מצד אחד את פינסקר , שלמעשה קדם ל...  To the book