שיעור שלושים ושמונה הזכרון האוטוביוגראפי של המספר הרומאניסטאן

מהי מידת כוחו של המספר לבלום את הצד האישי שבו ? שאלה זו , בדבר הקשר בין הזכרון האישי של המספר לבין הדברים שכאילו ראה אותם המספר בחוץ , היא שאלה מורכבת , ופנים רבות לה בתולדות הסיפורת . אין מספר שהזכרון האישי אינו מעמיד אצלו את היצירה הרומאניסטית , כלומר : על דרך החיוב , כל מספר מעמיד , גם את גיבוריו , גם את המאורעות , בעיקרו של דבר מתוך זכרונותיו האישיים — בהירים או עמומים , העולים לעתים שלא מדעת . אולם יש לבחון הנחה זו בזהירות ובבהירות . מדרגות שונות לטעם האוטוביוגראפי שביצירה הסיפורית . קיים , כמובן , סוג יצירה שבו אין הגיבור מכחיש כלל שהוא מספר את תולדות חייו , ואין נפקא מינא אם סיפור הדברים ניתן בגוף ראשון , שלישי , או בהסוואת זהות . למשל : 'ילדות , נעורים ועלומים' לטולםטוי , אף על פי שהדברים כתובים בגוף שלישי , הרי העובדות המסופרות שאובות מהביוגראפיה של המספר . ובקוראנו את 'לאן' לפייארברג , ביודענו את תולדות חייו , ברי לנו כי לפנינו סיפור אוטוביוגראפי מובהק , פרט לעניינים שוליים שאינם ממהות הדברים . אך גם ללא הכרת הביוגראפיה של פייארברג , ניכר בכתוב שהמספר מדבר על עצמו . שניאור אמ...  To the book