שיעור עשרים ושבעה מושא הביקורת של 'מגלה טמירין'

מתוך המחקר הביוגראפי של פרל יודעים' שהוא כתב את 'מגלה טמירין' במטרה מכוונת — לשים ללעג את חיי החסידות . ש"י ראפפורט ( שי"ר , ( בן דורו של פרל , כתב בשנת תקצ"ב ( 1831 ) ביקורת על 'מגלה טמירין . * ' שי"ר מתחיל את ביקורתו בעובדה , שבני ישראל , אחרי תקופת ספרד , חדלו ללמוד על דרד הפשט , והתפתח דרך הפלפול , הגורם לסילוף דמותו הרוחנית של היהודי , הואיל והוא מרחיק אותו מן החשבון הישר במגע עם העולם , מבחינה רגשית או שכלית . היהודי עייף כל כך מן הפלפול התלמודי , שמתוך עייפות זו הגיע לידי התמרדות בלימוד התלמוד . שי"ר נוטה כאן לקבל את המחשבה , המצויה אצל חוקרי החסידות , שתנועת החסידות ינקה גם מתוך ההתנגדות בקרב העם אל דרך לימוד התלמוד המפרנס את כוח החידוד השכלי ולא את כוח הנפש . ואולם' סובר שי"ר , ההבלים שהתפתחו לאחר מכן על ידי החסידות גרועים מהפלפול המעוקם : אולם דרך הפלפול הזה התעה לדורות היותר אחרונים עד מאד , כי שמו כל עסקיהם בקושיות בדויות ורחוקות ותירוצים מוזרים ודקים , בנו מגדלים מעופפים ברוח ויסודם — אפס ואפע . וכל זאת , הסבה להניא לב העם מלמוד התלמוד ויבחרו להם דרכים חדשים . בראשונה אחזו...  To the book