|
|
נעבור לבחינת האלמנט הסאטירי ' הנכנס לסיפור העברי הפרוזאי עם 'מגלה טמירין' לפרל . כבר קבענו , כי הסאטירה הטהורה , השירית , פונה אל היחיד , ואילו כאשר אנו נכנסים אל הסאטירה בפרוזה סיפורית , מרגישים שהיוצר , אפילו כשהוא מדבר על יחידים , פונה , דרד הוקעת מומיהם של היחידים , אל קיבוץ גדול , אל העם . זהו אחד מן הסימנים של האלמנט הסאטירי , כשהוא נארג לתוך היריעה הרחבה ששמה 'הסיפור בפרוזה . ' תחומי הסאטירה הטהורה הם מצומצמים , ועל כן היא מתעכבת , על פי רוב , על תכונה יסודית אחת ומוקיעה אותה . כשהסאטיריקאן מתחיל לגולל יריעה רחבה' ודבר זה נעשה כמעט תמיד בדרך הפרוזה הסיפורית , האלמנט הסאטירי מקיף נפשות רבות בחסרונותיהן הרבים והשונים , וממילא מקיף תכונות רבות ושונות בחיי החברה הנדונה . האלמנט הסאטירי מתחיל צועד לקראת הריאליזם . הסיפורים של פרל וארטר , כל אחד על פי דרכו , נותנים לקורא הרגשה זו : אנשים אלה אינם מדברים על יחידים מישראל , המאמינים באמונות הבל , שוגים בחסידות וכדומה . הקורא מרגיש כאן דאגה לקיבוץ . וזוהי הנחלה שמנחיל הסיפור הזה לדרך ההולכת ומתרחבת לפניו — לסיפור העברי ברוסיה . באופיו של...
To the book |
|
|