א. היחס האמביוולנטי לעלייה

כבר צוין בכמה מן המחקרים הנ"ל , שלא ראינו באגרות מא ^ ישראל קריאה לחסידי רוסיה לעלות לארץ ו ולא זו בלבד אלא הקורא בהן מתרשם מן הדברים המפורשים , או מן הרמזים באגרות , שיש בהם ריפוי ידיים ביחס לעלייה . אמנם באגדותיהם אנשי העלייה , ובראשם רמ"מ ורא"ק , מרבים בשבח pnn וקדושתה וכן בהבעת שמחה על שזכו להסתופף pxD , 1 tfT 1 pn אך מתוך עיון באגדותיהם ניתן להסיק שכותביהן לא רק שאינם מעודדים את חסידי רוסיה ופולין לעלייה אלא מסתמנת נטייה בולטת להניא חסידים שבדעתם היה לעלות , ולעודדם להישאר בגולה . ודאי שאין תופעה זו מאשרת את דעתם של אלו מן החוקרים שראו בתנועת החסידות , ובמיוחד בעליות החסידים , Jw 7 &/ " - wf יסוד משיחי . כבר ר' יקיר , בנו של ר' גרשון מקוטוב , שעלה p ^^ עוד בחיי הבעש"ט , באיגרתו מירושלים , משנת תק"כ , לחותנו בברודי שנועץ בו אם לעלות psb w , bx מבקש להניאו מעלייה , בשל המצב הכלכלי הקשה . p ^^ ר' יקיר מציע לחותנו לדחות את עלייתו : 'אם ישמע לעצתי ישב במקומו , וכשיזכה לשבעים ויהי' ידו מספקת אז בו יבוא ברינה' . אמנם אנו מוצאים באיגרת הקצרה של ר' מנדל מפרמישליאן שעלה לארץ בשנת תקכ...  To the book