הספרות האנטי־יהודית

ניתן לחלק את הספרות האנטי יהודית מסוף המאה התשע עשרה ועד ימינו לשתי חטיבות גדולות : יצירותיהם של הא שמים ואלה של האנטישמים . ככל סיווג , אף חלוקה זו אינה מוחלטת . המונח 'א שמי' הוא גרמני במקורו . סירובם של מנהיגי תנועת n Wandervogel ( ונךךפוגל ) לקבל לשורותיהם צעירה יהודייה , אף שהכריזו על תנועתם כעל תנועה א פוליטית וא דתית , עוררה פולמוס נרחב . לבסוף הוכרזה התנועה כא שמית , כלומר , מנהיגי התנועה החליטו , כי 'למען היהודים עצמם' טוב יהיה להימנע מכל מגע עמם , הואיל והם שונים מדי . הא שמים והאנטישמים רואים במגרעותיהם של היהודים פגמים מולדים , שמקורם אתני או גזעי , והם טופלים על היהדות בכללותה מגרעות של יחידים . הא שמי הוא בדרך כלל שמרן , אחוז במסורתו , המטפחת את השוני , אך בעוד הוא מקים בינו לבין היהודי חומת גזע בלתי עבירה , אין הוא מוציאו מכלל האנושות , ואף אינו מסית את ההמונים לשנאה ולטבח . בין היהודי והא שמי שורר חוסר תואם מוחלט , מכל היבט שהוא : הגופני , הנפשי והרוחני , מה שאינו מאפשר קשר אמיתי . חדירתו של אותו זר כה מוכר לתחומים אינטימיים יותר , היא בלתי נסבלת בעיניו של הקנאי לייחו...  To the book