|
|
עיסוק בנושא ההשמדה מציב בפני הסופר קשיים שלא היו ידועים עד אז בתחום הפרשנות של ההיסטוריה . שלא כזולא , טולסטוי ודי גאר , המתמודדים עם תופעה הניתנת להסבר , סופר הכותב על השואה ניצב מול אירוע החורג מכל המוכר לו ולרוב קוראיו , אירוע שהוא מעבר לידיעתם ולבינתם והמזעזע אותם מבחינה רגשית . נוסף על כך סופר כזה אינו נהנה מחירות הדמיון שיש לדאנטה ( Dante ) או לברויגל , ( Breughel ) שכן הגיהנום המטפיזי שהיה למציאות היסטורית כופה על הדמיון את גבול הקונקרטי . והרי למען חירות דמיונו הסופר צריך לדעת שהוא אינו משחזר מציאות מדויקת . מופסן ( Maupassant ) דוסטויבסקי ( Dostoievski ) ז'יר ( Gide ) למשל אינם מתייחסים לנקמתה של האלמנה פאולו סווריני , לפשעו של רסקולניקוב או לזה של לפקאדין כאל עובדות ממשיות , ולא יותר מאשר קפקא ( Kafka ) מאמין או מנסה לשכנע אותנו להאמין בגלגולו של סמםא . במקרה שלפנינו לעומת זאת , המחבר יודע שהכלבים אולפו לטרוף בני אדם , שמעשי הרצח הזדוניים בוצעו , שמערכת מתוכנתת באורח מדעי הופעלה כדי להפוך את האסיר לחיה . מעניין שסופרים מצליחים לדמיין בקלות דמויות של סדיסטים . אך רובם נרתעים מ...
To the book |
|
|