מאיה פרוכסמן ליצחק היקר , ידיד נאמן , חוקר ואדם . המאמר עוסק בקווי הלשון המאפיינים את שירתה של המשוררת דליה רביקוביץ המייצגת את השירה העברית בת-ימינו בכללה , שירה של מעין דור ביניים , בין ראשונים ואחרונים , דור שגם אני נמנית עמו , ולכן יהיו במאמר גם היבטים אישיים ומעין חשבון נפש לשוני בין-דורי . לא הכרתי אישית את דליה רביקוביץ , רק את יצירותיה פגשתי , אך קווי חיינו נשקו זה בזה - היא בת גילי , צברית , בת להורים מאותם המחוזות . שתינו כנראה כתבנו שירים באותו הזמן , אלא שהיא הפכה למשוררת בעלת ייחוד וידועה לכול , ואני הסתפקתי בניסיונות כתיבה שלא הגיעו לידי פרסום . שתינו תרגמנו בזמנים סמוכים את ספריה רבי החן והשנונים של סופרת הילדים היהודיה למחצה , אלינור פרז י ן - אני את חרמשנית הכסף ( פרז י ן , ( 1959 ספר הבנוי על מוטיב "בת הטוחן , " והיא , קצת אחר כך , את סנדל הזכוכית ( פרז ' ן , ( 1960 מעין סינדרלה מודרנית , ואת החדר בעליית הגג ( באנגלית נקרא שמו : " חדר הספרים הקטן" , The Little Book Room - פרז ' ן , ( 1959 שיצא שנית בשמות אחרים , וכן עוד יצירות משל פרז'ן . אלה ספרים קסומים , ספוגי הומו...
To the book