|
|
עמנואל אלון לכל מודל של היצג תחבירי , בין שזה מודל הדגמים ובין שזה המודל הגנרטיבי או כיוצא באלה , דרכיו שלו לתיאור המבעים הלשוניים . במאמר זה בכוונתי להדגים את תרומתו של מודל התלות לניתוח התחבירי . מודל התלות הוצג במפגש החוג הישראלי של חברי החברה האירופאית לבלשנות בשנת תשנ " ב . במאמר זה , כהמשך יישומי למודל התלות של ההיצג התחבירי , אציע את ההתאם כאבן בוחן יעילה ביותר לקביעת מעמדם של חלקי משפט שונים . יורשה לי להעיר בהזדמנות זו שהמושג התאם - הבא לידי ביטוי בקטגוריות הדקדוקיות מין , מספר , גוף , יידוע ואפילו זמן , המצויות באברים הלשוניים הנדונים - אינו מתבטא בכך שקיימת זהות בין רכיבי הקטגוריות הדקדוקיות של שני האברים , אלא בכך שקיימים יחסים של תלות . כלומר , שינוי של אחד יגרום בהכרח שינוי של האחר . למשל במשפט : ילד אכל תפוח , הפועל אכל מקיים התאם רק עם המילה ילד , אף כי גם תפוח הוא שם זכר יחיד . זאת משום ששינוי המספר של ילד ( ילדים ) יגרור בהכרח את שינוי המספר של אכל ( אכלו , ( ולעומת זאת , שינוי המספר של תפוח ( תפוחים ) לא יגרום לשום שינוי בפועל אכל . במאמר אתייחס למבנים שונים ולסוגיות...
To the book |
|
|