|
|
לימוד אמנותה של תקופה יהיה לוקה בחסר , אם לא ננסה גם לברר איך העריכו בני הזמן את האמנות הזאת : מה העריצו בה , ועל פי איזה קני מידה מדדו את היופי . והנה מעטים הנושאים , שעל אודותם המסורת פגומה כל כד , כמו נושא הרגש האסתטי של דורות שעברו . הכישרון והצורך לבטא במלים את רגש היופי פותחו רק בעת החדשה . מה סוג של הערצה לאמנות של זמנם היתה בלבם של אנשי המאה החמש עשרה ? בכללו של דבר רשאים אנו לקבוע , כי שני דברים עשו עליהם רושם במיוחד : ראשית , רום הערך של הנושא וקדושתו ; שנית , כישרון המעשה המפליא , המסירה הטבעית בתכלית של כל הפרטים . הנה כך מוצאים אנו , מצד אחד , הערכה שהיא דתית יותר מאשר אמנותית ; מצד שני , השתאות תמימה , שספק אם היא רשאית להיחשב ריגוש אמנותי . הראשון שהניח לנו הערות של ביקורת על הציור של האחים ואן אייק ורוג'ר ואן דר ויידן היה איש ספר מגנואה מאמצע המאה החמש עשרה , ברטולומיאו פאציו . ( Fazio ) רוב התמונות שהוא מדבר עליהן אבדו לנו . הוא משבח את דמותה היפה והצנועה של בתולה , את שערו של המלאך גבריאל , 'העולה ביופיו על שיער אמיתי , ' את החומרה הקדושה שמפיקים פניו הסגפניים של הקד...
To the book |
|
|