|
|
כשאנו לומדים את תולדותיהם של חיי הדת , חובה עלינו להיזהר מלמתוח בחדות רבה מדי את קווי התיחום . כשאנו רואים בכפיפה אחת ניגודים בולטים ביותר של אדיקות לוהטת ואדישות לגלגנית , הרי קל הוא כל כך לתרצם על ידי העמדת קבוצות נבדלות כביכול של הארציים כנגד החסודים , האינטלקטואלים כנגד הנבערים , המתקנים כנגד השמרנים . אבל בעשותנו כך אין אנו מביאים בחשבון די הצורך את המורכבות המופלאה של נפש האדם ושל דפוסי התרבות . בבואנו לתרץ את הניגודים המדהימים שבחיי הדת סמוך לסופם של ימי הביניים , שומה עלינו להכיר תחילה בהיעדרו הכללי של שיווי המשקל במזג הדתי , שבגללו יחידים והמונים כאחד צפויים לסתירות חריפות ולשיניים פתאומיים . צביונם הכללי של חיי הדת בצרפת סמוך לסופם של ימי הביניים מעיד על שמירת מצוות מיכאנית מאוד ותכופות מרושלת מאוד , המשובצת התפרצויות עווית של אדיקות לוהטת . צרפת נכריה היתד . לאותה צורה מיוחדת של פייטיזם , המסתגר בחוגים מצומצמים של בעלי דבקות נלהבים , כגון זו שאנו מוצאים בארצות השפלה : 'devotio modema ' -n שבה שלטת דמותו של תומאס א קמפיס . אף על פי כן לא חסרו בצרפת הצרכים הדתיים שהולידו תנ...
To the book |
|
|