|
|
סמוך לסופם של ימי הביניים שניים הם הגורמים המושלים בכיפה בחיי הדת : הריתי המופלג של האווירה הדתית , ונטייה ניכרת של המחשבה להתגלם בדימויים . חיי הפרט והחברה , בכל גילוייהם , חדורים תפיסות של אמונה . אין חפץ ואין מעשה , ולו גם פחותי ערך ביותר , שאינם מקושרים תדיר למשיח או לגאולה . המחשבה כולד , מכוונת לפרשנות דתית של דברים אינדיבידואליים ; יש התפשטות עצומה של הדת בדויי יומיום . אולם עירנות רוחנית זו מביאה לידי מצב מסוכן של מתיחות , שכן הרגשות הטראנסצנדנטאליים , שהם בבחינת הנחה מוקדמת , רדומים הם לפעמים , וכל אימת שכד הדבר , הרי כל מה שמכוון להמריץ את התודעה הרוחנית מצטמצם בהוויית חולין נדושה ומחרידה , בארציות מדהימה במסווה של רוחניות שלא מן העולם הזה . רק קדושים מסוגלים להלך נפש שבו הסגולות הטראנסצנדנטאליות אינן נעדרות לעולם . הרוח של ימי הביניים , שעודה פלאסטית ותמימה , משתוקקת לתת צורה מוחשית לכל תפיסה . כל מחשבה חותרת אל ביטויה בדימוי , אבל בדימוי זה היא מתמצקת ומתקשה . מגמה זו לגילום בצורות נראות לעין מעמידה את כל מושגי הקדושה תדיר בסכנה שיתקשו וייעשו דבר חיצוני בלבד . שהרי כשהמחשבה...
To the book |
|
|