|
|
תפיסה של חיי צבא הדומה לזו של אבירי ימי הביניים אנו מוצאים כמעט בכל מקום , בפרט אצל ההינדוסים של המאהאבאראטא וביאפאן . מעמדות אצולה שואפי קרב זקוקים לצורה אידיאלית של שלמות גברית . השאיפה לחיים של טוהר ויופי , המובעת בקאלוקאגאתיה של ההילנים , מולידה בימי הביניים את האבירות . ובמשך כמה וכמה מאות שנים נשאר אותו אידיאל מקור של מרץ , ובתוך כך מסווה לעולם מלא של אלימות ואנוכיות . לעולם אין היסוד הסגפני נעדר ממנו . מודגש הוא ביותר בזמנים שבהם תפקידה של האבירות חיוני ביותר , כגון במסעי הצלב הראשונים . איש המלחמה האציל חייב להיות עני ופטור מקשרים ארציים . 'אידיאל זה של הגבר רם היחש שאין לו נכסים ; אומר ויליאם ג'יימס , 'נתגלם באבירים הנודדים ובטמפלארים , וכל כמה שסולף להשחית עדיין הוא שליט מבחינה רגשית , אף אם לא מבחינה מעשית , בהשקפת החיים הצבאית והאריסטוקראטית . אנחנו מפארים ומרוממים את החייל כאדם הפטור לגמרי מכל מעמסה . הואיל ואין הוא אדון אלא לחייו בלבד , ונכון הוא להשליכם מנגד בכל רגע שידרוש העניין , הוא מייצג חירות ללא מצרים T בכיוונים אידיאליים . ' האבירות של ימי הביניים , בראשית לבלובה...
To the book |
|
|