|
|
כשהחלה ההיסטוריה של ימי הביניים , לפני קצת למעלה ממאה שנה , לתפוס את מקומה כמושא להתעניינות והתפעלות , היתה האבירות הראשון ביסודותיה שמשך תשומת לב כללית ונעשה מקור להתלהבות ולהשראה . לגבי תקופת הרומאנטיקה היו ימי הביניים והאבירות מלים נרדפות כמעט . הדמיון ההיסטורי העדיף להגות במסעי צלב , תדורויות גבורה , אבירים נודדים . מאז נעשתה ההיסטוריה דימוקראטית . עתה רואים באבירות רק פריחה ייחודית מאוד של הציביליזאציה , ויודעים שרחוקה היתה מלחלוש על מהלך ההיסטוריה של ימי הביניים , ולא עוד אלא שהיתה גורם משני למדי בהתפתחות המדינית והחברתית של התקופה . לגבינו , בעיות ימי הביניים טמונות ראשית כול בהתפתחות הארגון הקו" מינאלי , התנאים הכלכליים , השלטון המונארכי , מוסדות המינהל והמשפט ; ואחר כך , בתחום הדת , הסכולאסטיקה והאמנות . סמוך לסוף התקופה מרותקת תשומת לבנו כמעט כולה להולדתם של דפוסים חדשים של החיים המדיניים והכלכליים ( אבס 1 לוטיזם , קאפיטאליזם , ( ודרכי ביטוי חדשות ( רנסאנס . ( מנקודת מבט זו , דומה שהפיאודאליזם והאבירות נראים כשריד של סדר שאבד עליו כלח , שכבר הוא מתמוטט ומקפח כל משמעות , ולה...
To the book |
|
|