|
|
בדומה ליכולות התפתחותיות רבות אחרות של ילדים , אמפתיה והתנהגויות פרו-חברתיות מבוססות על יכולת מולדת , המתבטאת לראשונה בינקות בהתנהגות כוללנית ובלתי ספציפית . בהמשך , לאורך שנות הילדות , מעוצבות התנהגויות אלה על ידי הסביבה . הן נעשות מורכבות > ותר וסלקטיביות יותר ומתבטאות בהבדלים אינדיווידואליים גדולים בין ילדים . הופמן ( Hoffman , 1990 , 2000 ) היה הראשון שהגדיר ארבעה שלבים בהתפתחותה של האמפתיה מלידה ועד גיל ההתבגרות . לדעתו , שלבים אלה משקפים את ההתפתחות הסוציו-קוגניטיבית של ילדים , בייחוד את התפתחותה של תחושה נפרדת ועצמאית של העצמי ושל אחרים ותחושה של היחסים בין העצמי לאחרים . א . אמכ'תיה גלובלית הופמן ( Hoffman , 1975 , 1984 ) קיבל את הטענה שכבר במהלך תקופת הינקות קיימים אצל התינוק ניצני אמפתיה , שאותם הגדיר "אמפתיה גלובלית . " בכי רפלקסיבי של תינוק בתגובה לבכיו של תינוק אחר מעיד על כך שקיימת מוכנות ביולוגית-מולדת , פרימיטיבית , להתנהגות אמפתית . הופמן טען שהתינוק חווה "מצוקה אמפתית . " כלומר סימני מצוקה של האחר גורמים אצל התינוק לעוררות רגשית לא נעימה . מכיוון שהתינוק אינו מבחין עד...
To the book |
|
|